סחר חליפין התחלת הכלכלה - מערך שיעור 1

מדוע חשוב חינוך פיננסי? מהם שלבי ההתפתחות של סחר החליפין? ומהו כסף?

 

מצורף: מצגת חינוך פיננסי

 

1. הקדמה לחינוך פיננסי

הקדמה לכיתה: הכסף משפיע על כולנו. אנחנו מודדים בני אדם על פי כסף, את רמת ההצלחה בחיים ככל שהמקצוע מכניס יותר כסף. אנשים שהרוויחו הרבה כסף בתקשורת הם מפורסמים. תלמידים מחפשים דרכים להרוויח כסף, רואים את ההורים דנים ביניהם על הכסף. אבל איך נוצר הכסף? כיצד הוא מניע את העולם? מדוע הוא כל כך מהותי לחיינו?

 

 

למה חשוב ללמוד חינוך פיננסי?

  • הבנה של העולם הכלכלי שמסביבנו. כמו שחשוב להכיר את העולם הטבע (ביולוגיה, כימיה, פיסיקה, מתמטיקה), או עולם בני אדם (שפות, היסטוריה), צריך להכיר את העולם הכלכלי.
  • כלים לחיים יציבים ובריאים כלכלית. מתבגר שילמד בצעירותו כיצד להתנהל כספית ילמד להיות מבוגר אחראי בתחום הפיננסי.
  • הבנה של עולם המבוגרים, שיחות כלכליות, חדשות פיננסיות.
  • הבנת ההתמודדויות של ההורים בתחזוק הכלכלי של הבית. התפיסה שהכסף בבית הוא משהו מובנה הינה תפיסה שגוייה. ההורים עובדים קשה כדי שיהיה בבית כסף, והילדים צריכים להכיר ולהוקיר את מעשה ההורים לטובת כלכלת הבית.

 

2. איך התחיל הכסף?

צפייה בסרט של מרכז המבקרים של משרד האוצר, מתוך אתר מט"ח.

 

כדאי להדגיש. יש בדיחות לא מצחיקות בסרט, לא להתרגש.

 

 

"סחר חליפין" הינו התחלת הכלכלה, לסחר ישנם ארבעה שלבים שהתפתחו זה מזה:

  • סחר חליפין – מוצר תמורת מוצר (ענבים תמורת תאנים).
  • סחר חליפין – מוצר תמורת סחורה סחירה (ענבים תמורת מלח/ אורז/ זהב).
  • סחר חליפין – מוצר תמורת מטבע זהב (ענבים תמורת מטבע מזהב).
  • סחר חליפין – מוצר תמורת שטר חוב (ענבים תמורת הלוואה המגובה בשטר חוב).

 

לכל שיטה ישנם חסרונות ויתרונות, יש לבצע דיון על כל שיטה.

מוצר תמורת מוצר – ראשית הכלכלה, אנשים גידלו או יצרו מוצרים ומכרו מוצר תמורת מוצר.

יתרונות:

  • פשוט למסחר. התמורה הינה מיידית.
  • הקונה והמוכר יודעים בדיוק מה הם מקבלים.

חסרונות:

  • מחייב שלקונה ולמוכר יש צורך במוצר של השני. (המוכר רוצה תאנים, הקונה לא רוצה ענבים).
  • קושי בהתאמת המוצר לשווי (פרה תמורת ענבים).
  • מונע השקעה של המוכר לטווח ארוך (לנגר קל למצוא קונה לכלי בית מאשר קונה למחרשה).

 

מוצר תמורת סחורה סחירה – היו סחורות שכולם הסכימו לקבל, כיוון שהם ידעו שיש להם "שוק". מוצרים רבים היו סחורה סחירה – סיגריות, זהב, מלח, כסף, ברונזה, אורז.

יתרונות:

  • המוכר מוכן לקבל את הסחורה, כי יש לה ביקוש.
  • הסחורה עמידה לאורך זמן (אורז, מתכת, מלח).

חסרונות:

  • קושי בהערכת שווי הסחורה (יש לשקול כל הזמן את הסחורה כדי להעריך את שוויה).
  • פתח לרמאויות וזיופים (כמה הזהב טהור?).
  • חלק מהסחורות מתקלקל (בשר, סיגריות).
  • קושי בסחיבת התשלום (קשה לסחוב פרה, או בשר חתוך ולהיסחב איתו לשוק).

 

מוצר תמורת מטבע זהב – מלכים הטביעו מטבעות חותם על זהב אמיתי. סוחר שהיה מקבל מטבע זהב ידע בדיוק מהו שוויה האמיתי של המטבע.

יתרונות:

  • קל לנשיאה.
  • עובר לסוחר.
  • שווי מדויק.
  • תמורה מלאה לסחורה.
  • ניתן למחזר את המתכת.

חסרונות:

  • קושי בייצור מטבעות זהב.

 

מוצר תמורת שטר חוב – הבנקים וסוחרי זהב ניפקו המחאות שווי. כך לא היה צריך להיסחב עם הכסף עצמו, אלא הסוחר הפקיד את הכסף בבנק וקיבל תמורת זה "שטר חוב". את ה"שטר חוב" הסוחר העביר סוחר אחר – והסוחר השני יכל להגיע לבנק ולקבל את הכסף תמורת ה"שטר החוב".

למעשה, זה בדיוק כמו "צ'ק בנקאי". גם המדינה התחילה להנפיק "שטרות חוב" שהן שטרות רגילים. בהתחלה המדינה החזיקה זהב תמורת השטרות, כדי שמישהו שירצה לפרוע מהמדינה את הכסף, יקבל את הזהב בתמורה. יש את "תקן הזהב" הזהב האמיתי שמוחזק באוצר המדינה כנגד הכסף שהמדינה מדפיסה. אפשרות שניה הינה שיטת "כסף פיאט", שהמדינה מדפיסה שטרות מבלי שום כיסוי אמיתי לכך.

כמו כל שטר חוב, אפשר לפרוע אותו. כיום לבנקים אין ממש את הכסף בבנק, הוא רשום במחשבים. לכן כשסוחר א' מפקיד כסף בבנק, הבנק לא שומר את הכסף של הסוחר בכספות, אלא מלווה אותו לסוחר ב'. החשש הינו שיום אחד עקב מצב כלכלי גרוע במדינה (כמו שקרה ביוון), או חשש לקריסת הבנק (כמו שקרה לבנקים ב2008) כל האנשים רצים לבנק להוציא את הכסף, והבנק יהיה "חדל פירעון". לא היה מספיק כסף בבנק לספק לכל האנשים שהפקידו את הכסף. לכן לבנקים יש חובה לשמור את "יחס הרזבה", כמה כסף הוא צריך להחזיק בבנק כנגד הכסף שיש לו "בחוץ".

יתרונות:

  • קל לנשיאה.
  • עובר לסוחר.
  • שווי מדויק.
  • תמורה מלאה לסחורה.
  • דינאמי למימוש.

חסרונות:

  • פשיטת רגל בעת מימוש שטרות חוב (סוחרים במימוש צ'קים, בנקים במימוש הכסף שבבנק, מדינה במכירת המטבעות שלה).
  • אפשרות להנפקת שטרות חוב מבלי כיסוי.
  • אין גיבוי ממשי לשטרות חוב (כסף פיאט VS תקן הזהב, יחס הרזרבה).

 

3. שימוש בצ'ק

צ'ק הוא דוגמא נהדרת לשטר חוב. נניח שיש את תלמיד א' שיש לו מגרש מכוניות. תלמיד ב' רוצה לקנות מכונית, אבל הוא לא רוצה להיסחב עם 50 אלף ₪ ביד, ולכן הוא מוסר לבעל המגרש צ'ק שעליו רשום הסכום. (אפשר לפרט את ההבדל בין צ'ק פתוח למוטב בלבד).

שאלה: מה הבעייה?

ייתכן שלצ'ק לא יהיה כיסוי. כשתלמיד א' ילך לבנק לפרוע את שווי הצ'ק הוא יגלה שתלמיד ב' מרושש, ולצ'ק אין כיסוי.

שאלה: מה ניתן לעשות?

א. תביעה בבית המשפט, הליכה למשפט בתהליך מהיר. ואז בית המשפט יוציא לו מסמך משפטי המחייב לשלם. במידה ועדיין הוא לא שילם את הסכום מופעל הוצאה לפועל. שתמורת סכום סימלי הם הולכים לביתו של החייב ומוציאים ממנו חפצים. יתרונות: חוקי. חסרונות: הליך ארוך, לא בטוח שהכסף ייגבה. במיוחד אם הוא הוציא הודעה מבית המשפט שהוא "חדל פירעון" - "פשיטת רגל".

ב. חברת ניכיון צ'קים. חברות ש"קונות" את הצ'קים תמורת כ50% מערך הצ'ק, והם מבצעים את הגבייה ב"שיטות" שלהם. יתרונות: קבלת כסף מזומן והימנעות מרדיפה אחרי החייב. חסרונות: מפסידים חלק נכבד מהכסף תמורת "עמלת הגבייה".

 

4. סיכום

חשוב ללמוד כיצד התפתחה הכלכלה, להבין את העולם העתידי, ולקבל כלים להיות בוגר נבון ושקול כלכלית.

הכסף התפתח מסחר חליפין פשוט, ולמעשה כיום הכסף איננו מיוצג תמורת ערך אמיתי.

המדינה ומשרד האוצר מגבילים את הבנקים (רגולציה) כדי שבנקים לא יקרסו.


מערך שיעור 11 - דחיינות ומשימות לימודיות

כיצד נוצרת דחיינות, איך להתמודד עם דחיינות במיוחד במשימות לימודיות ומהם ארבעת מרכיבי הדחיינות

מערך שיעור 9 - יצירת מודל למידה

איך אנחנו ואחרים משפיעים על המוטיבציה שלנו? כיצד יוצרים מבנה למידה, הצלחה וכישלון.

מערך שיעור 8 - הגברת המוטיבציה

כיצד מודדים מוטיבציה? מדוע חשוב לשנות את התפוקה של הלימודים, יחד עם תיאוריית ההכוונה העצמית.

מערך שיעור 7 - הפעלת מוטיבציה

כיצד מתחילים לפעול? מהי מוטיבציה וכיצד מצליחים להגדיל אותה? ולמה זה מאוד חשוב להצליח בלימודים.

מערך שיעור 6 - ניבוי הישגים בבית הספר

מה הדבר שהמשפיע (מנבא) ביותר על הצלחה בלימודים? כיצד ניתן לשנות את ההישגים בבית ספר.

מערך שיעור 5 - להפוך לימון ללימונדה

מהן המטרות בחיים של התלמיד? כיצד ניתן לממש אותן כעת? ומיהו הוא באמת?