כתיבת תשובות במבחני רבי ממל - מערך שיעור

כיצד בונים תשובה במבחני רבי ממל או מאמרים. עבודה שלב אחרי שלב.

הדף עבודה מחולק לתלמידים, והנחייה להלן הינה כיצד ממלאים אותו

מצורף דף עבודה

 

הקדמה:

כל בניית מבנה (דירה, בית, בניין ועוד) מחייב מספר שלבים.

  • יזם בנייה – המנוע להקמת מבנה. הוא מביא את הצורך, הדרישה לכך.
  • אדריכל – בניית מבנה בצורה כללית על הנייר.
  • קונסטרוקטור - בניית יסודות הבית בפועל.
  • בנאי – הוספת קירות לשלד.
  • גימור – צביעת הקירות והתקנת מערכות שונות.
  • עיצוב פנים – יפויי הבית.

כך גם בעת כתיבת מאמר, ישנה "בנייה" של המאמר, מהרעיון לסיומו:

  • הצורך –הרצון לכתוב מאמר או שאלה במבחן מייצגים את הצורך.
  • זיכרון – הבאת המידע הרלוונטי מהזיכרון, דמיון של התשובה באופן כללי.
  • נקודות – כתיבת התשובה בנקודות, שמסכמות את בסיס התשובה.
  • פיתוח – פיתוח הנקודות לכלל תשובה מלאה.
  • גימור – ניפוי שגיאות כתיב, עיצוב הפיסקה בצורה נאה.
  • ליטוש – שינוי מילים לא מובנות, סגנון כתיבה ברמה יותר גבוהה.

מטרת התרגול היא לעבור שלב שלב בבניית התשובה כדי ללמוד את המיומנות של בניית תשובה ארוכה. הדבר נצררך הן בכתיבת מאמרים (בספרות, באנגלית), והן בכתיבת תשובות ארוכות במבחנים רבי מלל (היסטוריה, אזרחות, ספרות, תנ"ך). ההבדל הקטן שבתשובה מלאה אין פתיחה וסיום שיופיעו במאמר. אלא הפתיחה של התשובה תהיה מעין השאלה (לדו' בשאלה: מדוע הדובים ישנים בחורף? התשובה: הסיבה שדובים ישנם בחורף....)

 

לצורך ההדגמה בלבד של האופן שבו יש לענות על הדף עבודה, נשתמש בשאלת בגרות בהיסטוריה:

כתוב על התחיקה ועל הצעדים האנטי-יהודיים של הנאצים בשנות ה-30, עד פרוץ מלחמת העולם השנייה? (תש"ן, קיץ).

 

שלב א. שאלת המחקר:

זיקוק השאלה והוצאת מילים מבלבלות.

דוגמא לשאלה:

מהם הצעדים האנטי-יהודיים שביצעו הנאצים עד מלחמת העולם השנייה?

 

שלב ב. השערת המחקר:

בשלב זה מעלים זיכרונות, חוויות, השערות שקשורים לשאלה. לא בהכרח שהתשובות נכונות, אך חשוב לדעת מה המחשבות הקודמות שקשורות לנושא, ולבדל אותם מהמקורות שעליהם מסתמכת התשובה. כדי שהתשובה תהיה מדויקת ואיכותית צריך להכיר את המחשבות האינטואיטיביות בנושא, ולדעת להתייחס אליהן בחשדנות.

 

דוגמא לתשובה:

הנאצים פגעו ביהודים, השפילו אותם ועשו ככל יכולתם להרוג ולבזות את היהודים. אחד הצעדים העיקריים שנעשו הינו פוגרום "ליל הבדולח" בו שרפו הנאצים בתי כנסת רבים ורצחו יהודים ככל שניתן.

ההשערה ניתנה על סמך זיכרונות של הנושא מהעבר.

 

שלב ג. חיפוש מקורות

המקור מהווה אסמכתא לתשובה, הוא הבסיס לידע התשובה. חשוב שיהיה ברור ומדויק ככל הניתן, כדי שיהיה ניתן לעיין במקור במקרה הצורך (להרחבת הידע בנושא, לבדוק את אמינות המידע וכו'). לכן יש לציין הפנייה המלאה של המקור. אין לכתוב: ויקפדיה, ערוץ 10, מכון ויצמן. כיוון שפירוט כללי מדי של המקור אינו מאפשר להגיע למקור ולבדוק את איכות התשובה.

 

דוגמת מקורות לתשובה בעבודה:

ויקפדיה. (ל"י). יהודי גרמניה הנאצית. אתר ויקפדיה.

בלמברג, אפרת. (1998). ליל הבדולח – 1938 "שנת הגורל". אתר יד ושם.

נידרלנד, דורון. (ל"י). דפוסי ההגירה של יהודי גרמניה 1938-1933. הספרייה וירטואלית של מט"ח.

 

שלב ד. בניית השלד

שלב זה הוא החשוב שבכתיבה. כתיבת התשובה בנקודות מאפשרת לעונה לראות שאכן תשובתו הגיוניות, ברורה ומלאה. כשיש הרבה טקסט לפעמים דברים הולכים לאיבוד. לכן כשהתשובה מסוכמת וברורה, קל יותר לאחר מכן לפתח אותה כראוי, מבלי לאבד חלקים חשובים בתשובה.

הנקודות אמורות לשמש כיסודות של המאמר, לכן יש להיצמד אליהן ולפתח אותן. כך מבנה התשובה ישאר "יציב" והגיוני, ולא יברח ויתבלבל כשכותבים את המאמר עצמו. בניית השלד מסייעת לתלמיד לדעת באיזה מידע הוא מתמקד, ואיזה מידע הוא מיותר. כדי למנוע הרחבה והצגת מידע שלא קשור לנושא.

 

דוגמת שלד לתשובה בעבודה:

  • יום החרם. אנשי אס-אס מנעו מאנשים להיכנס לחנויות של יהודים.
  • חוקי נירנברג. הגזענות הפכה לחוק של מדינת גרמניה.
  • האריזציה. חוקים שמטרתם לנשל את היהודים מרכושם.
  • ליל הבדולח. שריפת מאות בתי כנסת, חנויות ובתי ספר. חיוב היהודים לשלם על הנזקים.

 

שלב ה. כתיבת הפתיחה

סוג הפתיחה

דוגמא לפתיחה

פתיחה מתוך דוגמא פרטית של הנושא

"ליל הבדולח" הינו אחד הפוגרומים המוכרים בהיסטוריה היהודית. בליל זה נרצחו יהודים בידי הגרמנים, נשרפו ונבזזו נכסי יהודים בשווי מיליוני מארקים. אך לפוגרום זה קדם היסטוריה מלאה במאורעות שנאה שליבו ועודדו את התפרצות השנאה שבאה לידי ביטוי בשיאו, בליל הבדולח.

פתיחה מתוך ציטטה או מבואה

 "חבל שלא הרגת מאתיים יהודים במקום להרוס כל־כך הרבה רכוש", כשאמר זאת הרמן גרינברג, מראשי שלטון היטלר, להיידריך ראש האס-אס, לאחר שהתברר גובה הנזק שנעשה ב"ליל הבדולח" – הוא ביטא למעשה את השנאה העזה ליהודים, ואת ערך חיי היהודים הזניח בעיני הנאצים. משפט זה, מבליט את תפיסת הנאצים לרצח יהודים בתקופה זו. ומהווה נקודת הבנה לאירועי האנטישמיות שהתרחשו טרום השואה.

פתיחה מתוך שאלה

השוואה הנוראה בה נרצחו למעלה משישה מיליון יהודים, לא התרחשה ביום אחד. לא ביום אחד קם העם הגרמני והחליט לרצוח אנשים, נשים וטף במילונים שכל "חטאם" הינם בכך שהם יהודים. מה קדם לשוואה? מהם המעשים שהכשירו את הלבבות לרצח עם מתועב שכזה? כיצד הגיעה האומה הגרמנית הנאורה לשפל מוסרי ואנושי שכזה?

פתיחה מתוך דעה אישית

נושא השוואה ומה שקדם לה מרתק בעיני, כיוון שהוא מהווה עדות נוראית כיצד עם מרום מעלתו כנציג הנאורות, ערש התרבות האירופית, נהפך לעם שאיבד צלם אנוש. מעם שהציג הישגים בפילוסופיה, במוזיקה, וברפואה, הפך לעם שאכזריות ותאוות רצח נהפכו לטבע. תהליך שכזה מחייב התבוננות ולמידה, כדי לא לחוות את מאורע נורא שכזה בהיסטוריית העמים.

 

 

שלב ו. כתיבת גוף המאמר

בשלב זה מפתחים את הנקודות של השלד. במידה והתשובה קצרה, יש להתחיל שאלות רבות ככל הניתן. מי? מה? מתי? היכן? כיצד? מה ההשפעה? דוגמאות דומות? כל שאלה מותחת את יריעת המידע ומאפשרת להפיק יותר מן התשובה.

לדו' יום החרם – מתי? מי יזם אותו? מה עשו ב"יום בחרם"? מהי מטרת הנאצים ב"יום החרם"? מה תגובת העולם? האם זה החזיק לאורך זמן?

חוקי נינברג – היכן חוקקו? מה הייתה השפעתם? מי ציית להם? מה סמכותם במדינה הגרמנית?

 

שלב ז. כתיבת הסיום

בשלב זה הכותב נותן לקורא מבט על על מה שנאמר, הנקודות שחשובות לזכור. סיכום של הכותב עם אופק להמשך, כדו': שאלה לקורא, הצעה לשיפור או ליישום.

סוג הסיום

דוגמא לסיום

סיום עם מסקנה

מכל האמור לעיל, נמצינו למדים, שהשוואה לא החלה ביום אחד. אלא היא תוצר של תהליך ארוך ומתמשך במשך מספר שנים. תהליך שכזה נבנה משנאה, עובר דרך התנכלות ופגיעה וסופו רצח שיטתי.

סיום עם המלצה

לסיום, לאורך המאמר הובהר שכל התפתחות היסטורית, נוראית ככל שתהיה, איננה צומחת יש מאין. בשילוב של אידיאולוגיה רצחנית ושיטתיות ניתן להגיע לרצח עם. לכך, ידע העולם להיזהר מפני עריצים דיקטטוריים בעלי שנאת זר, שתחילתם הטפה לשנאה וסופם מי תישורנה.

סיום שהינו סיכום

במאמר זה סקרתי ארבעה אירועים היסטוריים שהשפיעו לאורך כל התקופה של עליית הנאצים לשלטון עד תחילת מלחמת עולם השנייה. בכל אירועים אלו בא לידי ביטוי שנאת היהודים, ומוכנותם של הנאצים לאבד צלם אנוש כדי לפגוע ביהודים. הידרדרות מוסרית ונפשית שהכינה את התשתית לשוואה האיומה.

 

 

שלב ח. בדיקת המאמר

בשלב זה מבצעים "בדק בית" של הכתוב, לוודא שהוא כתוב באופן ברור ותקין:

  • אין שגיאות כתיב. (קטוב- כתוב, סמך- שמח).
  • אין שגיאות תחביריות. (שלשה אפשרויות – שלש אפשרויות)
  • אין שגיאות ניסוח. (הפועלים מרד – הפועלים מרדו).
  • פיסוק במקום. (למרות זאת העובדים – למרות זאת, העובדים)
  • פירוק לשניים משפטים ארוכים.
  • מעבר שורה בתום פיסקה.
  • כוונת המשפטים ברורה לקורא.
  • אין סלנג (ואם יש אז בסוגריים), או מילים במשלב נמוך.

 

שלב ט. העתקת המאמר

לאחר כל התיקונים, השיפוצים, מעתיקים את המאמר בצורה יפה, נקייה וברורה. מוכנה לארח את הקורא.

 

 

 

דגשים ותובנות מבדיקת עבודות אלו

א. אין לקבל עבודות שאינן כתובות על הטופס, חשוב ללמוד לענות על השאלות עצמן בטופס מפני ש:

- ישנה התייחסות מלאה לשאלות. ניתן לסמן לתלמיד בדף מה בשאלה הוא לא קרא נכון, וכיצד הוא לא התייחס טוב לשאלה.

- התלמיד לומד להתחשב במספר השורות המוקצות, להתחשב במיקום הטקסט שלו בשורות התשובה.

- הגשת עבודה במחשב מאפשרת לעשות "העתק-הדבק" מהאינטרנט.

- מניעת התיקון האוטומטי במסמכי וורד, כך התלמיד לומד לחפש שגיאות כתיב בטקסט של עצמו.

 

ב. שלב בחירת שאלות:

עדיף לבחור שאלות יותר ספציפיות, כדי למנוע גלישה לתשובות לא נכונות. במקום לשאול "מהו אוטיזם?", עדיף לשאול "האם ניתן לרפא אוטיזם?". כך השאלה ברורה, והכיוון לתשובה הרבה יותר מוגדר וברור.

 

ג. שלב בניית נקודות המאמר:

הנקודות צריכות לענות בחדות על השאלה. לדוגמא: למה הוקם שביל ישראל?

כתיבת הנקודות שומרות על מבנה המאמר, לכן אם המאמר עוסק ב"סיבתיות" (מהי מטרת שביל ישראל?) כל נקודה תייצג סיבה נפרדת:

  1. לעודד תיירות ישראלית.
  2. לייצר אטרקציה למטיילים הישראלים כמו במסלולים דומים בעולם.
  3. לעודד עסקים בצפון ובדרום שנמצאים במקומות נידחים.
  4. 4....

יש לשים לב למילת שאלה בשאלה, ולאופן התשובה. אם השאלה "למה" הוקם שביל ישראל? - אי אפשר לענות: "מהו" שביל ישראל? "איך" הוקם שביל ישראל? כדאי להזכיר עובדות ועניינים שקשורים לשביל ישראל, אבל עיקר התשובה תעסוק בסיבות להקמתו, ולא בתיאור מהו שביל ישראל, או איך מטיילים בשביל ישראל.

אם המאמר עוסק ב"הסבר" כל נקודה תייצג חלק אחד מהתהליך.

לדו': כיצד נוצרת קשת?

  1. אור לבן מכיל את כל הצבעים.
  2. הופעת הטיפות שוברת את קרני האור.
  3. הצופה רואה את הצבעים בנפרד.

או: "היכן הומצאה הפיצה?"

  1. הפיתה הערבית. הבסיס לפיצה.
  2. הפיצה האיטלקית. – הוספת העגבניות לבצק הפיתה.
  3. הפיצה האמריקאית – הוספת גבינה צהובה לפיצה

 

ד. הערות לשלב גוף המאמר:

  1. בעת כתיבת המאמר לא מנהלים דו-שיח עם הקורא באמצעות שאלות "האם...? כן. והאם...? כן". השימוש באמצעות שאלה הינו חשוב, הוא מעורר את הקורא לחשוב על הדברים, אבל לא עליו מבוסס מבנה המאמר.
  2. חשוב להבהיר את הטענות, אמירה כמו "מסי הוא השחקן הטוב בעולם" היא אמירה חלולה. אם לא הובא שום דוגמא, השוואה, ציטוטים מברי סמכא בנושא, מידע שעליו מתבססת הטענה.
  3. אין להשתמש בסגנון שיחה בין חברים: "מה שרציתי לומר...", "בקיצור ולעניין", "עכשיו אני יגיד לך", "אז ככה...", "בוא נגיד ש...". או הרצאה "דבר ראשון נסביר", "תדעו שהסיבה העיקרית...", "רציתי לכתוב היום על...". לכל צורת התבטאות (שיחה, הרצאה, מאמר, דיון, רכילות וכו') יש את הסגנון הייחודי לה. למאמר יש את המבנה והסגנון שלו.
  4. הפנייה במאמר הינה לקורא היחיד, לא ניתן לפנות אליו בגוף ראשון רבים: "אתם חושבים", "בוודאי כבר ראיתם". הקורא הינו בן-אדם אחד. אפשר להסב את המשפט לרבים אך בגוף שלישי: "רבים חושבים", או "בוודאי רבים ראו".
  5. כשהכותב מזכיר את עצמו הוא מזכיר זאת בלשון יחיד "ראיתי", "שמעתי"... כשיש צוות של חוקרים שכותב ניתן לומר "ראינו", "שמענו". נהוג במאמרים תורנים לכתוב גם בלשון רבים, כדי להצטנע, ושלא יווצר רושם שהכותב הוא היחיד שטוען את הדברים.
  6. אל תזלזל בקורא שלך, שהוא חסר אינטליגנציה ואינו יודע דברים פשוטים. הסבר מושגים הדורשים הסבר, אבל אל תחרטט אותו, ואל תכתוב את הידוע לכל ילד בגן.
  7. במאמר עצמו יש לפתוח בדברי הסבר קצרים, מעין פתיחה פנימית למאמר. לדו' בשאלה: האם פלאפונים מסרטנים? יש לומר מספר מילים על הפלאפון, היכן הומצא, התפוצה הרחבה, תדירות השימוש. ואחר כך לענות בהרחבה על השאלה. אך בוודאי אין לכתוב את מירב המאמר על "מהו הפלאפון", ובסוף לענות: כן, פלאפונים מסרטנים. מבלי להציג שום מידע / מחקרים / ציטוטים להוכחת עיקר הטענה. המידע הבסיסי מהווה הקדמה אבל העיקר זוהי התשובה לשאלת המאמר.

 

ה. הערות לשלב הסיכום:

בסיכום לא מובא מידע חדש ומשמעותי, אלא רק סיכום של הנאמר, איסוף של החומר והבטה לעתיד.

 

ו. הערות בנושא עיצוב והגהה:

  1. בסיום פיסקאות יש לעבור שורה. המאמר הוא לא "גוש" של מלל. אלא הקורא ממבט ראשוני על המאמר צריך לקבל רושם כללי על התוכן הכתוב.
  2. "שפת" הכתיבה איננה כמו דיבור, יש משלב לשוני שונה, ואופן התנסחות שונה. לדו': המילה "אז" היא נפוצה בדיבור בין אנשים, אבל בכתיבה היא נדירה.
  3. אין להכניס למאמר את המילים שמציינות את ה"שלבים" של המאמר, לדו': לאחר שכתבתי את השאלה אציג את התשובה. זה קוטע את רצף הקריאה, ומציין את המובן מאליו.

 

הערה כללית:

השקעה בעבודה של חמש דקות - תניב עבודה ברמה של חמש דקות. אי אפשר לייצר תוכן איכותי ובעל משמעות בזמן קצר, מאמר לא נוצר כבמטה קסם, אלא אם כן זהו תחום מומחיותך והינך מכיר את כל עבודת הרקע ואיסוף החומר מראש. כל קורא מבין מהר מאוד: האם הושקע מחשבה וידע במאמר, או שהמאמר מבוסס על ידע אישי ושליפות של מידע מוכר. לכן אם ברצונך לקבל ציון טוב, השקע בעבודה, ותפנים שאין דרכי קיצור.


מערך שיעור 11 - דחיינות ומשימות לימודיות

כיצד נוצרת דחיינות, איך להתמודד עם דחיינות במיוחד במשימות לימודיות ומהם ארבעת מרכיבי הדחיינות

מערך שיעור 9 - יצירת מודל למידה

איך אנחנו ואחרים משפיעים על המוטיבציה שלנו? כיצד יוצרים מבנה למידה, הצלחה וכישלון.

מערך שיעור 8 - הגברת המוטיבציה

כיצד מודדים מוטיבציה? מדוע חשוב לשנות את התפוקה של הלימודים, יחד עם תיאוריית ההכוונה העצמית.

מערך שיעור 7 - הפעלת מוטיבציה

כיצד מתחילים לפעול? מהי מוטיבציה וכיצד מצליחים להגדיל אותה? ולמה זה מאוד חשוב להצליח בלימודים.

מערך שיעור 6 - ניבוי הישגים בבית הספר

מה הדבר שהמשפיע (מנבא) ביותר על הצלחה בלימודים? כיצד ניתן לשנות את ההישגים בבית ספר.

מערך שיעור 5 - להפוך לימון ללימונדה

מהן המטרות בחיים של התלמיד? כיצד ניתן לממש אותן כעת? ומיהו הוא באמת?