למה בית ספר? - מערך שיעור 2

מהיכן בית ספר התחיל? מדוע הוא נראה כפי שהוא היום? האם הוא אפקטיבי?

סיכום שיעור קודם: ברור לנו שהצלחה מחייבת למידה, אבל למידה זה כל דבר, אז מהיכן צמחו בתי הספר? והאם באמת הם הפרמטר להצלחה בחיים?

 

1. מהו בית הספר הראשון?

מצורף: מצגת שיעור

החובה לחנך בעם היהודי מוטבעת בציווי התורה "ולמדתם אתם את בניכם לדבר בם" (דברים יא,יט), אך החובה הוטלה על האב לחנך את בניו. רק בתקופת מאוחרת יותר, 60 לפני הספירה, הירושלמי מספר על שמעון בן שטח שהתקין "שיהו תינוקות הולכין לבית הספר" (כתובות, פ"ח הי"א) אך עדיין החובה על האב לחנך את בנו ולשלוח אותו לבית הספר (הרב עוזיאל, שמעון בן שטח ותורתו, סיני,לב. עמ' שמח),. בתקופה מאוחרת יותר מתקן יהושע בן גמלא שחובה על כל עיר להעמיד מלמדים לילדים החל מגיל 6 ו7 (בבא בתרא כא ע"א).

 

בגמרא (בבא מציעא פה ע"ב) מספר רבי חייא, מאחרוני התנאים, כיצד שמר על לימוד מסורת התורה:

"אזלינא ושדינא כיתנא וגדילנא נישבי וציידנא טבי ומאכילנא בשרייהו ליתמי ואריכנא מגילתא וכתבנא חמשה חומשי וסליקנא למתא ומקרינא חמשה ינוקי בחמשה חומשי ומתנינא שיתא ינוקי שיתא סדרי ואמרנא להו עד דהדרנא ואתינא אקרו אהדדי ואתנו אהדדי ועבדי לה לתורה דלא תשתכח מישראל"

[בתרגום חופשי: הלכתי וזרעתי כותנה, ושזרתי מהם מצודות [מלכודות], וצדתי צביים (צבי ברבים). את הבשר האכלתי ליתומים, ומבשרם הכנתי מגילות, שבהם כתבתי חמשה חומשי תורה, והלכתי לעיר. לימדתי חמישה תלמידים חמישה חומשי תורה (לכל אחד ספר אחר), ולשישה תלמידים שישה סדרי משנה. אמרתי להם: עד שאני חוזר, למדו תורה זה את זה, ולמדו משנה זה את זה, כך לא תשתכח תורה מישראל]

 

שאלה: האם בית הספר היהודי של פעם דומה לבית הספר של היום?

תשובה: ציווי התורה מטיל את האחריות ללימוד על ההורים. בתקופה מאוחרת יותר הוטלה החובה על כל עיר להעמיד מלמדים. משיטת הלימוד של רבי חייא עולה  שהוא מטיל את האחריות ללמידה על הלומד, מחייב אותו לקחת אחריות וללמד תלמידים אחדים. המחנך רק מצית את ההתחלה, אבל התלמידים מלמדים את התלמידים.

 

האם אופן פעילות בתי הספר היהודיים הראשונים השפיעו על האופן שבו מתנהל בתי הספר של היום? כנראה שלא. בתי הספר של היום מושפעים ממהפכה ששינתה את פני העולם – "המהפכה התעשייתית".

 

2. השפעת מהפכות העולם על הלמידה בימנו

הסבר: העולם התקדם בזכות כמה מהפכות: החקלאית, הכתב, הדפוס, התעשייתית וכיום מהפכת הדיגטל.

שאלה: עד כמה אנחנו מושפעים מכל אחת מהמפכות כיום בבית ספר? איזו מהפכה לא ממש רלוונטית?

החקלאית – אנחנו כבר לא שבטים נוודים, אנחנו יושבים במקומות קבועים.

הכתב – הכל סובב סביב הכתב. אפשר להעביר רעיונות לרחוק, למידה שיתופית, להוסיף ידע על ידע.

הדפוס – הספרים, הפצת הידע לעולם בזול. אפשרות לקנות השכלה בנגישות ובמחיר נמוך.

התעשייה – כפי שמוסבר בספר.

אבל מהפכת הדיגטל – המהפכה הדיגטלית איפשרה להשיג ידע מכל מיני תחומים ולבצע סינרגיה, תוך התאמה אישית. כפי שעושה WAZE לוקח המון מידע, מנתח אותו ומציג תוצאה אישית מותאמת. מחשב עם מקרן אינם מהפכה, הם רק אמצעים טובים יותר להציג דברים, עצם העיבוד של הנתונים הוא המהפכה. המהפכה הגיעה חזק לעסקים, חזק לרפואה אבל בתחומי בתי הספר אנחנו מפגרים. אין כמעט למידה עצמית, שימוש במשאבי למידה במרחבי הרשת, מינוף יכולות חישוביות ולהציג תוצאה פרסונאלית ללומד. לדו' באיזה תחומים בלמידה הוא חזק ובאילו תחומים הוא צריך להשתפר. ומקורות מידע מהיכן הוא יכול להצליח.

 

3. התפתחות המהפכה התעשייתי

מבוסס על עמודים בספר 31-27.

הצגת הסרט (5:40 דקות) – "תביעה" של מערכת החינוך הפורמאלית.

https://www.youtube.com/watch?v=ih08xEUQaZs

 

האם אתם מסכימים עם הסרט? האם אתם בעדו? לאיזה נקודות התחברתם?

 

פעולה: רשימת טבלה על הלוח ומילוי יחד עם התלמידים.

השוואה בין מפעל לבתי הספר:

 

מפעל

בית הספר

מדידת הצלחה

תפוקת מוצרים

תפוקת ציונים

היררכיה

אחראי משמרת-אחראי מפעל-מנהל-דירקטוריון

מורה-רכז-סגן-מנהל-מפקח-משרד החינוך

יום טיפוסי

עבודה והפסקות (סיגרייה/אוכל)

שיעורים והפסקות

מערכת זמנים

8-9 שעות עבודה

6-10 שעות לימודים

אופי העבודה

אין קשר בין אופי העבודה לאופי האישי

צורת ישיבה

מאחורי שולחנות ארוכים

מאחורי שולחנות קטנים

ערכי עבודה

צייתנות, משמעת, עמידה בהישגים

דייקנות, סדר וניקיון

סידור "המוצרים"

על פי תאריך ייצור

על פי תאריך לידה

 

כמו שבמפעל ברור מה המטרה: תוצרים, גם במערכת החינוך צריך תוצרים. אי אפשר להעריך חברות, סבלנות, כישורי חברתיים, ציונים מאפשרים לכמת את ההצלחה. בעיני התלמידים, המורים, המפקחים והציבור הכללי.

שאלות: איזה מבחנים אתם מכירים? איזה תוצרים של בית הספר נמדדים? היכן ההצלחות מתפרסמות?

 

4. השפעות נוספות על מבנה בית הספר

התיאוריה של לם – בית הספר מיועד לאצולה ומטרתו לסנן את הנחותים. (בספר עמודים 32-31).

ההיסטוריה של החינוך – על פי הצרכים והאמונות של המדינה. (בספר עמודים 36-33).

 

סיכום:

בית הספר יוצר ידע שקשור למידע ומיומנויות.

בית הספר לא מותאם לכלל התלמידים.

בית הספר הוא שריד אבולוציוני של התקופה התעשייתית או של מערכות של מדינות.

 


מערך שיעור 6 - ניבוי הישגים בבית הספר

מה הדבר שהמשפיע (מנבא) ביותר על הצלחה בלימודים? כיצד ניתן לשנות את ההישגים בבית ספר.

מערך שיעור 5 - להפוך לימון ללימונדה

מהן המטרות בחיים של התלמיד? כיצד ניתן לממש אותן כעת? ומיהו הוא באמת?

מערך שיעור 4 - חוסר בחירה בבית ספר

האם בית הספר הרג את הסקרנות והיצירתיות? כיצד אפשר ללמוד בלי התלהבות? ומה עושים עם זה?

מערך שיעור 3 - בית הספר והחופש הגדול

מהי האלטרנטיבה לבתי ספר? כיצד הם יראו וכיצד ניתן להעסיק את ילדי ישראל במציאות אחרת.

מערך שיעור 1 - למה בית ספר?

למה צריך בית ספר? מה היעדים שלנו? האם הצלחה בבית ספר הינה הצלחה בחיים?