דחיינות ומשימות לימודיות

כיצד נוצרת דחיינות, איך להתמודד עם דחיינות במיוחד במשימות לימודיות ומהם ארבעת מרכיבי הדחיינות

מצורפת מצגת

 

1. הקדמה

יש לספר את הסיפור בחופשיות לתלמידים, סיפור שמתאר מצב שבו מרבית התלמידים נתקלים, (עדיף לבצע התאמה לחיי התלמיד):

אתה חוזר הביתה מעוד יום לימודים משעמם. בדרך אתה מתכנן כיצד תסיים את שיעורי הבית בהיסטוריה שצריך להגיש מחר, תלמד למבחן בלשון שבעוד יומיים, ותתחיל להכין את כתיבת הבוקריפורט (book Report) באנגלית.

כשהגעת הביתה ושתית מהמקרר מים קרים ומצאת וופל ישן לאכול, הלכת לשירותים וגם בדקת את כל ההודעות בפלאפון, קול פנימי קורא לך לבצע את המשימות שתיכננת לבצע. אבל פתאום קול הפתיח של הסרט/סידרה שממש רצית לראות מושמע מהטלוויזיה.

דיון: בקשו מהתלמידים להמשיך את הסיפור. מה אתם עושים בבית במצב כזה:

  • מתיישבים לעשות את כל המטלות?
  • בודקים אילו מטלות יותר חשובות ורק אותן מבצעים?
  • דוחים את המשימות למאוחר יותר ומקווים שבהמשך יהיה טוב יותר מבחינת כוח רצון?
  • התפרקות כללית ואי עשייה טוטאלית?

אפשרות נוספת: במידה והתלמידים מתקשים לשתף פעולה, ניתן לבקש מהם לתאר כיצד הם מתנהלים בבית אחרי שהם מגיעים מבית ספר, מבחינת שיעורי בית, עבודות ומבחנים.

 

2. תחושות שגורמות לדחיינות

מבוסס על עמודים 101-95.

יש לצייר על הלוח טבלה, בעלת שני טורים – בעד ונגד, ולכתוב את תשובות התלמידים.

בקשו לשתף את התחושות שגורמות לדחות את עשיית שיעורי בית:

  • אין לי כוח.
  • אין לי מושג מה עושים.
  • בטח בהמשך יהיה לי יותר כיף לעשות שיעורים.
  • אין לי סיכוי להצליח, המטלה קשה מדי.
  • אולי שיעורי הבית יתבטלו?
  • נעשה את שיעורי הבית מחר.
  • למה בכלל צריך שיעורי בית?
  • במילא לאף אחד לא אכפת אם אני עושה או לא עושה שיעורי בית.

מצד שני, מהן התחושות שגורמות לעשות את שיעורי הבית:

  • חייבים לעשות כי זה חלק מהציון.
  • זה יהיה קל, כמה דקות ואני מסיים.
  • המורה בודק מי מכין שיעורי בית.
  • שיעורי הבית למחר ואין עוד זמן אחר לדחות אותם.
  • המורה / ההורים יכעסו עלי אם אני לא יעשה.
  • זה הכנה טובה למבחנים.
  • עדיף לגמור את זה ולהוריד מהראש.
  • זה יקדם אותי במקצוע.
  • אני רוצה להצליח וזה רצון שלי להשקיע בשיעורי הבית.

בקשו מהתלמידים לחלק את כלל הסיבות (ללא קשר לטענות בעד ונגד) לקבוצות שונות. למרות שאלו נראים טורים מנוגדים, ישנן סיבות שהן למעשה שני צדדים למטבע:

  • בהירות המשימה: אין לי מושג מה עושים, זה יהיה קל, כמה דקות ואני מסיים.
  • חשיבות המשימה: למה בכלל צריך שיעורי בית, זה הכנה טובה למבחנים. זה חלק מהציון. זה יקדם אותי במקצוע.
  • ליקוי בזמן ביצוע המשימה: בטח בהמשך יהיה יותר קל, עדיף לגמור עם זה. שיעורי הבית למחר וא"א לדחות.
  • פיקוח על המשימה: במילא לאף אחד לא אכפת, יכעסו עלי אם אני לא יעשה, המורה יבדוק.
  • אפשרות השגת המשימה: אין לי סיכוי להצליח, המטלה קשה מדי, זה יהיה קל, כמה דקות ואני מסיים.

הדגשה: התחושה הינה שדחיינות הינה דחיית משימות, וכל המחשבות של הדחיינות שוות, אך זו טעות. הדחיינות יכולה לנבוע מכל מיני סיבות, וכדי להתמודד עם הדחיינות, צריך לבדוק היטב מהיכן היא נובעת. כי לכל סוג של דחייה ישנו טיפול קצת אחר.

 

3. כיצד להתמודד עם דחיינות?

צפייה בהרצאתו של טים אורבן בנושא של דחיינות. לאחר ההרצאה נשאל בכיתה איזה סוג דחיינות טים מציג? לטים היה ברורה המשימה, הוא מסוגל לבצע אותה, אך התחושה של המשמעויות של אי ביצוע המשימה והיעדר פיקוח על התוצרים – היא זו שגרמה לו לדחות את העבודה הסופית.

הרצאה בTED

הרצאה בYOUTUBE

 

לאחר שהבנו שיש סוגים שונים של דחיינות, ברור שלכל דחיינות יש פתרון שונה. ניתן להציע לתלמידים לחפש את הסיבות לדחיינות, ולהציע את הסיבות העלות פתרונות משל עצמם:

סוג הדחיינות

פתרונות

חוסר ביכולת השלמת המשימה

·  בדיקה מוקדמת האם המשימה תואמת ליכולת.

·   בירור האם ניתן להעביר את המשימה למישהו שיכול לבצע את המשימה בצורה טובה יותר.

חוסר רצון לבצע את המשימה

·   חיפוש סיבות מדוע ישנו אי רצון.

·   חיפוש סיבות למוטיבציה והנעה לפעולה.

חוסר בהבנה כיצד לבצע את המשימה

·   פירוק המשימה למנות קטנות של חמש דקות. בחמש דקות ברור מה לעשות.

·   פירוק המשימה לצ'ק ליסט או לתוכנית עבודה ברורה ומפורטת.

חוסר בתחושת הבהילות לסיים את המשימה

·   דימיון משמעות העתיד בהווה.

·   חלוקת המשימות למשימות קטנות, ואז ישנה תחושה של סיום משימות.

משימה מאיימת רגשית

·   לדבר על האיום הרגשי. מה הפחד? מה הרגש?

פחד סמוי מכישלון המשימה

·   סליחה עצמית.

·   הכרה בפחדים.

אסטרטגיות שגויות בהתמודדות עם משימות

·   הכרה כיצד מתמודדים נכון עם דחיינות.

משימה בתחום הדחיינות

·   לזהות את התחומים שבהם מבצעים דחיינות.

 

4. ארבעת מדדי הדחיינות

מבוסס על עמודים 103-102.

ד"ר פיסל בספרו "דחיינות. איך להפסיק לדחות למחר את מה שאנחנו יכולים לעשות היום", מציג ארבעה מדדים שיכולים לנבא "כמה דחיינות" תהיה:

  • ערך – הערך של המשימה בעניינו.
  • ציפייה – האמונה והמסוגלות העצמית במילוי המשימה.
  • עיכוב – הזמן עד תום המשימה.
  • אימפולסיביות – רמת השליטה העצמית ואפשרות להימנע מהסחות.

דיון: מדוע קל לדחות את הלמידה למבחנים? נדון על פי ארבעת המדדים:

  • ערך – ללימודים עצמם לחלק מהתלמידים אין משמעות רבה.
  • ציפייה – יתכן כישלון במבחן, ולכן לא בהכרח שהצפייה להצלחה תהיה ברמה גבוהה.
  • עיכוב – התוצאה של ההנאה מציון 100 של המבחן, מגיע לאחר שבועות מהלמידה עצמה לפני המבחן, שהמורה מחזיר את המבחן.
  • אימפולסיביות – ישנם הסחות דעת רבות ללמידה.

 

5. סיכום

הדחיינות נובעת ממספר סיבות. לכל דחיינות יש דרך התמודדות שונה.

ישנה התמודדות של הרגש והשכל בתחום הדחיינות, ובאופן טבעי קל לנו לדחות את המשימות.

ישנם ארבעה מדדים שמנבאים את הדחיינות: ערך, צפייה, עיכוב, אימפולסיביות.


מערך שיעור 10 - אפקט פיגמליון בחינוך

כמה כוחה של החברה על החשיבה שלנו על עצמנו? כמה משפיעה החשיבה של המורה על התלמיד? ומה עושים עם זה?

מערך שיעור 9 - יצירת מודל למידה

איך אנחנו ואחרים משפיעים על המוטיבציה שלנו? כיצד יוצרים מבנה למידה, הצלחה וכישלון.

מערך שיעור 8 - הגברת המוטיבציה

כיצד מודדים מוטיבציה? מדוע חשוב לשנות את התפוקה של הלימודים, יחד עם תיאוריית ההכוונה העצמית.

מערך שיעור 7 - הפעלת מוטיבציה

כיצד מתחילים לפעול? מהי מוטיבציה וכיצד מצליחים להגדיל אותה? ולמה זה מאוד חשוב להצליח בלימודים.

מערך שיעור 6 - ניבוי הישגים בבית הספר

מה הדבר שהמשפיע (מנבא) ביותר על הצלחה בלימודים? כיצד ניתן לשנות את ההישגים בבית ספר.

מערך שיעור 5 - להפוך לימון ללימונדה

מהן המטרות בחיים של התלמיד? כיצד ניתן לממש אותן כעת? ומיהו הוא באמת?